לאחר יומיים של הפלגה ישבתי עם קרלו שסיפר לי את סיפורה של הסירה להן:
קרלו מקדים ואומר שאת כל מה שיספר שמע מהבעלים הקודמים של הסירה ויתכן שחלק מזה לא בדיוק נכון... הסירה נבנתה במספנה Fife & Sons בסקוטלנד, מספנה זו קיימת שנים רבות ודורות רבים שלושה דורות חשובים - ויליאם פייף הראשון, ויליאם פייף השני וויליאם פייף השלישי שבו את הסירות החשובות ביותר בשנים 1880 עד תחילת מלחמת העולם השניה. מסיבה זו נחשבת המריאלה לאחת הסירות הנדירות והיוקרתיות מסוגה בעולם היום.
בערך בשנת 1936 ביקש אדם בשם פטרסון שהיה יבואן הקפה והמשקאות הגדול ביותר בגרמניה לקנות את "הסירה היפה והמהירה ביותר שכסף יכול לקנות" ולשם כך הוא שלח אנשים לכל קצוות תבל. לאחר כשנה חזרו אליו והמליצו לו לבנות את הסירה שלו במספנת פייף כאשר את התכנון יבצע האמריקאי אלפרד מייל - שנחשב למעצב היאכטות הטוב ביותר בעולם.
בניית הסירה הסתיימה ב- 1938 ולסירה ניתן השם מריאלה (Mariella) ועם שם זה היא ממשיכה עד היום. לאחר יום ההפלגה הראשון, נתקפה אשתו בחרדה מהעוצמה הרבה בה הפליגה הסירה וביקשה לקצר את התורן בכמעט שלושה מטרים ולהוסיף משקל למשקולת המייצבת את הסירה. גם פעולות אלו לא סייעו להרגיעה אותה ולכן מכר פטרסון את הסירה לברון טיצ'רס - בעלי חברת הוויסקי הנודעת (Teacher's). הברון השתמש בסירה למשך 36 שנים והיא אחת הסירות המפורסמות ביותר בחוגי הימאים באנגליה.
משנת 1974 נמכרה הסירה מספר פעמים (בין היתר לאסטרונאוט באז אולדווין) ולבסוף בשנת 1987, נרכשה ע"י די-דומניקו שקיבל מסבא שלו ירושה גדולה אותה הצליח לבזבז בתוך שנים ספורות. בשנת 1992 נמצאה הסירה במרינה של קרלו באנטיגואה ועמדה למכירה פומבית כיוון שלבעליה לא נותר יותר כסף ואז קנה אותה קרלו.
מאז קנה אותה קרלו הספקתי להפליג איתו באוקיאנוס האטלנטי מאנטיגואה לאיטליה וכעת באוקיאנוס השקט מאיי טונגה לניו זילנד.
נתונים טכניים
אורך כללי - 24 מטר, שוקע 4.5 מטרים, משקל 72 טון מתוך זה משקל הקיל (משקולת האיזון) 37 טון.
כמו כל יאכטה קלאסית גם כאן משתדל קרלו לשמור על הצביון המתאים לסירה ולכן יש בה רק את הדרוש ביותר מבין הדברים המודרניים יותר המקובלים ביאכטות של היום, מכשירי ניווט משוכללים, מטפיל מי ים, גנרטר וכו'. אין בה, למשל, הגה אוטומטי, מיזוג אויר וכל מני דברים אחרים ש"מקלקלים" את המיוחדות שבה.