ביום חמישי, ה- 10/4/2003, עברנו לאי הצפוני של ניו-זילנד. הפלגה של כשעתיים וחצי בין פיקטון לוולינגטון במעבורת מפוארת עברה בלי בעיות, הילדים שיחקו וראו טלוויזיה וההורים נהנו מהנוף היפה של מעברי המים הצרים ביציאה מהאי הדרומי… הים בין שני האיים היה נוח והגענו לוולינגטון בשעות הצהרים המוקדמות.

לאחר התארגנות קצרה בעיר ואיסוף מידע על המתרחש בה, החלטנו להשאר בה יום נוסף ועד הערב הסתובבנו ברחובות העיר ואינו כיצד נראית בירת ניו-זילנד.

י

י

י

למחרת נכנסנו למוזיאון הלאומי טה-פפה, ושהינו שם כמעט כל היום בין האולמות השונים. ראינו שם מדור ענק שהראה כיצד עשו את הסרט “שר הטבעות”, שצולם בניו זילנד, השתעשנו בסימולטורים שונים ברוח הניו זילנדית, ראינו תצוגות מרשימות מאד על ההסטוריה, בעלי החיים, הגיאולוגיה והתרבות של ניו זילנד ויכלנו להשאר שם עוד כמה שעות אם היה לנו כח. בשעות הערב יצאנו מהעיר והתחלנו לנוע צפונה.

י

י

י

י

במהלך יום שבת, ה- 12/4, התקדמנו כמה מאות ק”מ בנוף של גבעות ירוקות ובקר, לכיוון החוף המזרחי. בשעות אחר הצהרים הגענו לעיירה נאפייר שעל שפת האוקינוס, עיירה זו מפורסמת בכך שהמון בתים בה בנויים בסגנון ארט דקו המצועצע, זאת עקב כך שבתחילת המאה היא נחרבה כמעט כליל בגלל רעידת אדמה וכאשר בנו את הבתים החדשים בעיירה, עשו זאת בסגנון זה שהיה הכי אופייני באותה תקופה.

במשך כשעתיים הסתובבנו לנו בין הבתים בעיר ולקראת הערב יצאנו צפונה לכיוון טאופו.

י

י

י

ביום ראשון, ה- 13/4, הגענו לאגם טאפו היפה ולאיזור שוקק הפעילויות שסביבו. העיר והאגם שוכנים באיזור עם פעילות תרמית רבה, מכל עבר ניתן היה להבחין בענני אדים העולים מהאדמה, אל האגם עצמו זרמו נחלים עם מים חמים וריח הגופרית נישא באויר. בגלל תנאי האיזור המיוחדים מגיעים לכאן המוני תיירים ובשבילם גם פיתחו כאן כמה אטרקציות מעניינות ואנחנו יצאנו לראות חלק מהן..

התחלנו את היום בגלישה על מאונטיין בורד, זהו פיתוח של הסקייט בורד המאפשר בגלל גדלו וגלגליו הרחבים והגדולים, לגלוש במורדות הרים ומשטחים מכוסי דשא, הילדים גלשו ונהנו מאד.

י

י

י

משם המשכנו לקצה האגם, מקום בו יש סכר אותו פותחים מספר פעמים ביום על מנת לתת לתיירים להבין כמה מים זרמו במקום זה לפני הקמת הסכר, היה מרשים מאד לראות את כמויות המים העצומות הזורמות שם. הרבה מים ראינו גם במקום הבא אליו נסענו – מפלי פוקה. מדובר במפל ענק המזרים כמויות מים עצומות ויש מסלולי הליכה קצרים המאפשרים לראות זאת מקרוב.

י

באותו אזור ראינו גם מקום בו מגדלים דבורים ומראים לתיירים כיצד עושים זאת. יש שם כוורת בקירות זכוכית, מצגות שונות וסרט וידאו מעניין מאד המסביר על הדבורים והדבש. אחר הצהרים ירדנו דרומה לאורך חוף האגם ועצרנו לחניית לילה ליד המים.

י

ביום שני, ה- 14/4, יצאנו (אופק ואמיר) לראפטינג על נהר טונגרירו הנכנס לאגם מדרום, ליד העיירה טורנגי. בזמן שאנחנו שטנו על הנהר, בילו נגה נווה ורויטל במרחצאות חמים בסביבה.

הראפטינג היה ממש מדהים, שטנו בנופים שרואים רק אם שטים באמצע הנהר – מצוקים ענקיים, צמחיה צפופה, מפלים, קניונים ועוד, דרגת הקושי של השייט היתה רמה שלוש מתוך חמש, מה שאיפשר לנו להנות גם מהנוף וגם מההרפתקאות שבשייט. באמצע הדרך עצרנו לטיול רגלי קצר לראש מפל יפה ואז הסתבר שצריך לקפוץ מגובה של כחמישה מטרים אל תוך המים על מנת לחזור לסירה… אופק קפץ ראשון ועשה זאת יפה מאד, המים היו קרים להחריד ומזל שלבשנו חליפות צלילה.

לאחר הראפטינג נחנו קצת בבריכה של מים חמים ומשם יצאנו חזרה צפונה ללייק טאפו – אל אתר הגלישה במאונטיין בורד. נווה ואופק שוב גלשו ומאחר שההתלהבות מהעניין היתה גדולה, קנינו גלשן אחד כזה לנו ומעתה נעצור, כנראה, ליד כל גבעה על מנת להתאמן… את הלילה בילינו לא רחוק משם על שפת הנהר.

י

ביום שלישי, ה- 15/4, נכנסנו לאזור התרמי, בנסיעה בין נחלים מעלי אדים והמון בתי מלון המציעים רחצה בבריכות של מים חמים (ומסריחים) הגענו לפרק וואיטאפו שמדרום לרוטורואה, שם ראינו גייזר שהתפרץ במיוחד למען התיירים, בריכות עם בוץ רותח, נחלים של מים חמים, סלעים צבעוניים בריכות עם מינרלים שונים שהקנו להן גווני צבע רבים והרבה אדים לבנים ומעלי ריח גופרית.

י

י

י

י

י

בערב הגענו לרוטורואה ולאחר התארגנות קצרה הלכנו לבלות ערב במחיצת המאורים. קיבלנו הסברים על אורחות החיים שלהם, כיצד מתנהגים כאורחים אצלם וכו’, עברנו טקס קבלת פנים, ראינו הופעה של פולקלור מקומי והשתתפנו גם כן, היה נחמד ומעניין. בסוף הערב אכלנו ארוחת ערב של מאכלים מקומיים שנאמר לנו שבושלו בסגנון מאורי, אנחנו לא ממש הרגשנו הבדל אבל נהננו מהאוכל.

י

י

י

י

יום רביעי, ה- 16/4/2003, הוא ערב פסח. הגענו לעיר טאורנגה וחשבנו להכנס לקמפינג שם, אבל המקום היה צפוף ורעשני גלל חופשת האיסטר ולכן החלטנו לחפש מקום שקט יותר… נסיעה של כעשרים ק”מ צפונה לאורך החוף הביאה אותנו לעיירה קטנה בשם מוקורואה ביץ’, שבינה לבין האוקינוס מפריד אי ארוך וכך נוצר מולה מפרץ יפה השקט תמיד, פשוט מקום יפה. התקמנו לחוף הים, עשינו נקיון פסח מקוצר באוטו ולאחר מכן ישבנו לסדר פסח בניהול רויטל ובסיוע הגדת פסח מקוצרת. שתינו כמה כוסות, מצאנו את האפיקומן, שרנו שירים ואכלנו כמו שצריך.

י

י

י

י

י

למחרת המשכנו צפונה לאורך החוף ועצרנו להתפעל מציורי הקיר היפים בעיירה קאטי קאטי.

לאחר סיור של כחצי שעה בין עשרות הציורים שבעיר, המשכנו צפונה והתמקמנו על לשון יבשה צרה מאד המפרידה בין האוקיאנוס ומפרץ סגור בצד השני, הבנים הלכו לבדוק את השיפועים של הגבעות ונגה הלכה לים.